החזקת סמים שלא לצריכה עצמית

מהי החזקת סמים שלא לצריכה עצמית 

בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי מגמה לקולא בהתייחסות מערכות האכיפה והמשפט להחזקת סם הקנביס. השינוי מתבטא, בין היתר, ברפורמה שבה בגירים המחזיקים את הסם לצריכה עצמית אינם מטופלים במישור הפלילי, עד לפעם השלישית שבה הדבר מתרחש. למעשה, רק בתפיסה הרביעית מוגש, בדרך כלל, כתב אישום בגין החזקת סם מסוג קנביס לשימוש עצמי. שינוי מגמה זה מוביל לכך שרבים מחזיקים כמויות גדולות יותר של הסם. הסיבות לכך עשויות להיות הגיוניות לחלוטין כמו הרצון להימנע מרכישת כמות קטנה כל פעם, ואולם, החזקת קנביס מעל לכמות מסוימת נחשבת לעבירה חמורה ותבוא בגדר עבירה של חזקת סמים שלא לצריכה עצמית, והענישה עליה עלולה להיות חמורה ביותר. 

מנגד, כשמדובר בסמים אחרים – לא קיימת מדיניות מקלה כאמור ואדם עלול למצוא את עצמו עומד בגין החזקה של כמות קטנה מאד למשפט פלילי. 

מה זה אומר – החזקה של סם לצריכה עצמית? 

ראשית, חשוב לציין כי הדברים הבאים אמורים לא רק לגבי קנביס אלא לגבי כל חומר המוגדר כסם  בפקודת הסמים המסוכנים. 

שנית, חשוב להדגיש כי הגורם המכריע בשאלת קיומה של עבירה אינו אם כוונתו של המחזיק היתה  לצרוך את הסם בעצמו או לעשות בו שימוש אחר, אלא כמות הסם שנתפסה אצלו והיא בלבד. פקודת הסמים המסוכנים מגדירה, באופן ברור, מהי כמות  הסם שהחזקתה תיחשב החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. כך למשל קובעת הפקודה כי החזקה של מעל ל- 15 גרם קנביס לא תיחשב לצריכה עצמית, וכך גם החזקה כמות שמעל ל- 0.3 גרם קוקאין, 3 יחידות של LSD וכן הלאה. המחוקק מניח שהחזקת כמות גדולה מיועדת להפצתו ולכן קבע מדיניות ענישה מחמירה כמו בסחר או יבוא של סם. 

נתפסת עם סם – מה המשמעות? 

אם נתפסת עם כמות סם שלא לצריכה עצמית, אתה נכנס לעולם שונה, לחלוטין, מבחינת חומרת העבירה, לעומת אדם שהכמות שהחזיק היתה לשימוש עצמי. למעשה, הענישה המירבית בגין עבירה זו זהה לענישה בגין סחר בסמים  – עשרים שונות מאסר,  שלילת רישיון הנהיגה ועוד. חשוב להדגשי כי החוק אינו מבדיל בין החזקה של מריחואנה, אופיום, קוקאין, הרואין או כל סם אחר, ולכן גם אם נתפסת עם  20 גרם קנביס  – מדובר בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית שהעונש המירבי הקבוע לצידה הינו 20 שנות מאסר, לכל דבר וענין. 

איך קפצנו כל כך רחוק? 

אכן, לכאורה הבדל של גרם אחד של קנביס – הוא ההבדל  בין החזקה לצריכה עצמית ושלא לצריכה עצמית. הבשורות הטובות הן שרשויות האכיפה והמשפט ערות לכך. לכן, למרות שהענישה המרבית היא עד 20 שנות מאסר, הענישה במקרים "נורמטיביים" הינה יחסית מינורית, ואף במקרים יותר חמורים של החזקה של קנביעס היא אינה מתקרבת לעונש המירבי הקבוע בחוק. בסמים אחרים – מדיניות הענישה מחמירה הרבה יותר. 

בשני המקרים, יש צורך בקבלת ליווי, סיוע ויצוג של עורך דין פלילי בעל ניסיון רב. 

עורך הדין ישכנע את הרשויות המעורבות, ובכלל זאת את בית המשפט, שלמרות שהכמות חרגה מכמות שהוגדרה בחוק לשימוש עצמי, הסם הוחזק, בכל זאת,  לצורך שימוש עצמי ולא למטרת סחר. מעבר לכך, עורך הדין יגרום לכך שבשלב הענישה בית המשפט יתחשב בשורה ארוכה של שיקולים מקלים כמו עברו הפלילי של הנאשם (בהנחה שאין לו), קיום אורח חיים נורמטיבי (בהנחה שהוא לא שודד זקנות בזמנו החופשי), והשפעת הענישה על חייו ועל התלויים בו וכדומה. 

עורך דין מיומן המלווה אתכם עשוי בהחלט להביא לזיכוי, להקלה בכתב האישום (או אף לאי הגשתו), ולהקלה בענישה. 

לפרטים נוספים בנושא ולקבלת ייעוץ פנו אל משרד עורכי הדין אריאל עטרי בטלפונים 050-8323323 או 02-6231841.