עבירת התעללות בקטין או בחסר ישע

מאת עו"ד פלילי אריאל עטרי

עבירת התעללות בקטין או בחסר ישע מוסדרת בסעיף 368ג לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, בזו הלשון:

368ג. העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית, דינו – מאסר שבע שנים; היה העושה אחראי על קטין או חסר ישע, דינו –מאסר תשע שנים.

 

על מנת לבסס הרשעת אדם בעבירה פלילית נדרשת התביעה להוכיח שהתמלאו בו יסוד נפשי – מחשבה או רצון ברמה מסויימת שמשתנה מעבירה לעבירה ויסוד עובדתי שבו כלולות העובדות שאותן על התביעה להוכיח.

בבואנו לבחון את יסודות עבירת התעללות בקטין או בחסר ישע:

על פי פסיקת בתי המשפט נהוג לומר כי עבירה זו מורכבת ממספר יסודות:

יסוד עובדתי בו נדרשת התביעה להוכיח כי הנאשם התעלל בקטין או בחסר ישעכאשר ההתעללות יכול שתהיה התעללות גופנית, נפשית או מינית. במספר תיקים בהם הופיע עו"ד פלילי אריאל עטרי קבעו בתי המשפט כי היות ועבירת ההתעללות היא עבירה התנהוגתית ולא עבירה תוצאתית, העבירה לא מותנית בתוצאה של גרימת חבלה או נזק. ניתן לבסס הרשעה בעבירת התעללות אף על דרך של מחדל לפי סעיף 323 לחוק העונשין.

יסוד נפשי: בו נדרשת התביעה להוכיח כי הייתה לנאשם מודעות לטיב המעשה או המחדל ולאותן נסיבות הנזכרות בהגדרת העבירה, בכדי להרשיע את הנאשם בעבירת התעללות.

על התביעה להוכיח את התמלאות שני היסודות ברמה שמעבר לכל ספק סביר. כך, לשם המחשה באו הדברים לביטוי בפסק דין ת"פ 11341-12-11 מדינת ישראל נ' מריה סנטנם, באותו מקרה הוגש נגד הנאשמת כתב אישום המייחס לה עבירה של התעללות בחסר ישע. הנאשמת הינה מטפלת סיעודית של קשישה הסובלת מאלצהיימר ומאוסטאופורוזיס. הנאשמת נהגה לצעוק על הקשישה ואף דחפה אותה על מיטתה וגזרה את שיערה הארוך ללא הסכמתה. מעשים אלו קרו במספר הזדמנויות שונות. בית המשפט המחוזי זיכה את הנאשמת מן העבירות שיוחסו לה. ומכאן ערעורה של המדינה על פסק הדין. בית המשפט העליון פסק כי מהסרטים שצולמו בביתה של המתלוננת, הם בבחינת מעשים לא ראויים, אך אינם עונים על הגדרת "התעללות" ולפיכך זיכה את הנאשמת מהעבירות המיוחסות לה.

מקרה נוסף העוסק בסוגיה זו הינו פסק דין ת"פ 3207/02 מדינת ישראל נ' שיפרין סלבה, בו הואשמה הנאשמת אשר ניהלה פנימיות ובית ספר לבנים ובנות עולי חבר העמים, כי לא סיפקה לקטינים תנאי מגורים ומחיה הולמים, סיכנה את חייהם ובכך הפרה את חובתה כאחראית על הקטינים. בית המשפט פסק כי הנאשמת הפרה את חובתה לספק את צרכיהם של הקטינים שהתגוררו בפנימיות שהקימה. בעת ניהול הפנימיות מושא כתב האישום נהגה הנאשמת בחוסר אחריות, התנהלותה ראויה לגינוי, אך מעשיה אינם עולים כדי ביצוע עבירה בפלילים. ולפיכך בית המשפט זיכה את הנאשמת מכל העבירות בהן הואשמה.

ליצירת קשר, אנא מלאו את הטופס הבא, ונדאג לחזור אליכם: