עבירת הצתה ושריפה

מאת עו"ד פלילי אריאל עטרי

עבירת הצתה ושריפה מוסדרת בסעיף 448-449  לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, בלשון זו:

448. (א)  המשלח אש במזיד בדבר לא לו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים; עשה כן במטרה לפגוע בנכס של המדינה, בנכס המשמש את הציבור, באתר טבע, בצמחיה או בבטחת דרי הסביבה או במטרה לפגוע בבני אדם, דינו – מאסר עשרים שנים.

           (ב)  (בוטל).

449. הגורם ברשלנות לשריפת דבר לא לו, או הגורם ברשלנות סכנת שריפה לדבר לא לו, דינו – מאסר שלוש שנים.

 

על מנת לבסס הרשעת אדם בעבירה פלילית נדרשת התביעה להוכיח שהתמלאו בו יסוד נפשי – מחשבה או רצון ברמה מסויימת שמשתנה מעבירה לעבירה ויסוד עובדתי שבו כלולות העובדות שאותן על התביעה להוכיח.

בבואנו לבחון את יסודות עבירת ההצתה והשריפה:

על פי פסיקת בתי המשפט נהוג לומר כי עבירה זו מורכבת ממספר יסודות:

יסוד עובדתי: בו נדרשת התביעה להוכיח כי הנאשם הצית בפועל נכס שאינו שלו.

יסוד נפשי: בו נדרשת התביעה להוכיח כי לנאשם הייתה מודעות למעשה האסור.

 

על התביעה להוכיח את התמלאות שני היסודות ברמה שמעבר לכל ספק סביר. כך, לשם המחשה באו הדברים לביטוי בפסק דין ת"פ 8206/03 מדינת ישראל נ' אמטיראת עליבאותו מקרה הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות הצתהובגרימת שריפה ברשלנות. את העבירות הנאשם ביצע בשלושה מועדים שונים במבנה של עיריית ערד. הנאשם הצית במזיד, את המחסן לציוד ספורט השייך לעירייה ומחסן נוסף השייך לה, בנוסף הצית את המשרד של וועד עובדי העירייה. בית המשפט הרשיע את הנאשם ופסק לחובתו קנס בסך 2,000 ₪ ופיצוי כספי בסך 20,000 ₪.

מקרה נוסף הדן בסוגיה זו הינו פסק דין ת"פ 40327/00 מדינת ישראל נ' שמעון נחמיאס, הנאשם הואשם בשורה של עבירות, בין היתר בעבירת הצתהבמזיד של דירתה של המתלוננת ובשריפה ברשלנות של הדירה. לנאשם ולמתלוננת הייתה מערכת יחסים עד אשר הגיעה לסיומה בניגוד לרצונו של הנאשם. על פי סעיפי כתב האישום, הנאשם הכר את חברתו לשעבר במס' הזדמנויות, הטרידה בהתקשרויות תדירות ואיים עליה. לבסוף הגיע לדירתה שם השליך סיגריה בוערת שגרמה לשריפה. בית המשפט הרשיע את הנאשם וגזר עליו 3 שנות מאסר בפועל.

ליצירת קשר, אנא מלאו את הטופס הבא, ונדאג לחזור אליכם: