עבירת הסגת גבול

מאת עו"ד פלילי אריאל עטרי

עבירת הסגת גבול מוסדרת בסעיף 447 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, בלשון זו:

447. (א)  העושה אחת מאלה כדי להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה, דינו – מאסר שנתיים:

(1)   נכנס לנכס או על פניו;

(2)   לאחר שנכנס כדין לנכס נשאר שם שלא כדין.

           (ב)  נעברה עבירה לפי סעיף זה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – מאסר ארבע שנים.

על מנת לבסס הרשעת אדם בעבירה פלילית נדרשת התביעה להוכיח שהתמלאו בו יסוד נפשי – מחשבה או רצון ברמה מסויימת שמשתנה מעבירה לעבירה ויסוד עובדתי שבו כלולות העובדות שאותן על התביעה להוכיח.

בבואנו לבחון את יסודות עבירת הסגת גבול,

על פי פסיקת בתי המשפט נהוג לומר כי עבירה זו מורכבת ממספר יסודות:

v     יסוד עובדתי בו נדרשת התביעה להוכיח כי הנאשם נכנס למקרקעין המצוים בחזקתו הממשית של אדם אחר, בלי זכות חוקית לכך. במספר תיקים קבעו בתי המשפט כי אף "הישארות" באותו הנכס  עשויה להביא להתמלאות היסוד העובדתי.

v     יסוד נפשי: בו נדרשת התביעה להוכיח כי לנאשם הייתה כוונה לעשות את המעשה האסור, כדי להפחיד את המחזיק בנכס האמור, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה.

על התביעה להוכיח את התמלאות שני היסודות ברמה שמעבר לכל  ספק סביר. כך, לשם המחשה באו הדברים לביטוי בפסק דין בעניין מדינת ישראל  בן דור בו זוכה נאשם שנאשם בהסגת גבול בכך שנכנס לדירות של מתלוננות במטרה לבצע עבירות של מעשים מגונים. בית המשפט קבל את טענת עוה"ד עטרי כי הנאשם נכנס לדירות לאחר קבלת רשות מהתלוננות ומשכך אין מתמלאים יסודות העבירה של הסגת גבול.  עוד קבע בית המשפט כי הנאשם לא התבקש ולא נדרש מאף אחת מהמתלוננות לצאת מדירתה ולפיכך לא ניתן גם להרשיעו בחלופה השנייה לעבירה והיא הישארות בנכס שלא כדין. מטעם זה ולאחר קבלת טענות עוה"ד עטרי בנושא – זיכה בית המשפט את הנאשם.