גרימת מוות ברשלנות

מאת עו"ד פלילי אריאל עטרי

עבירת גרימת מוות ברשלנות מוסדרת בסעיף  לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, בזו הלשון:

304. הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים.

על מנת לבסס הרשעת אדם בעבירה פלילית נדרשת התביעה להוכיח שהתמלאו בו יסוד נפשי – מחשבה או רצון ברמה מסויימת שמשתנה מעבירה לעבירה ויסוד עובדתי שבו כלולות העובדות שאותן על התביעה להוכיח.

בבואנו לבחון את יסודות עבירת גרימת מוות ברשלנות:

על פי פסיקת בתי המשפט נהוג לומר כי עבירה זו מורכבת ממספר יסודות:

v     יסוד עובדתי: בו נדרשת התביעה להוכיח כי הנאשם הפר את חובת הזהירות אשר הייתה מוטלת עליו מכוח סעיף 36 לפקודת הנזיקין. דהיינו, להוכיח כי פעל בניגוד למה שמצופה מהאדם הסביר, ולא צפה מראש את אשר היה צריך. הפרה של חובה זו הינה בסיס להרשעה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות.

v     יסוד נפשי: בו נדרשת התביעה להוכיח כי הנאשם יכול וצריך היה לצפות אף שלא צפה ולא היה מודע בפועל לאפשרות גרימת המוות. במספר תיקים בהם הופיע עו"ד פלילי אריאל עטרי קבעו בתי המשפט כי כאשר התוצאה באה בגדר סיכון שהאדם הדביר היה נוטלו, אין מקום להרשיע בעבירת הרשלנות.

על התביעה להוכיח את התמלאות שני היסודות ברמה שמעבר לכל ספק סביר. כך, לשם המחשה באו הדברים לביטוי בפסק דין ע"פ (י-ם) 9395/05 מדינת ישראל נ' גולדברג שמעון, בו ערערה המדינה על זיכוי הנאשמים מעבירה של גרם מוות ברשלנות. הנאשמים ערכו ביקורת מטעם חברה להפצת גז, במהלך הביקורת לא נותק התנור ממערכת הגז וכתוצאה מכך שני הדיירים אשר שהו בדירה מצאו את מותם, לאחר ששאפו גז אשר נפלט מתנור הגז. בית המשפט פסק כי הערעור נדחה וזיכויים של הנאשמים בעינו עומד. פסק דין נוסף הדן הסוגיה הינו ת"פ (ת"א) 2256/02 מדינת ישראל נ' טרטקובסקי יצחק, בו הואשמו שמונה נאשמים, במותו של חניך ששימש מדריך בנוער העובד והלומד, ע"י טרטרובסקי- נהג הטרקטור, אשר לא ראה כי המנוח ישן בשק שינה ודרס אותו למוות. בית המשפט הרשיע את נאשמים 1,4,7,8 וזיכה את נאשמים 5,6 מעבירה של גרימת מוות ברשלנות.

ליצירת קשר, אנא מלאו את הטופס הבא, ונדאג לחזור אליכם: