עבירת התקיפה

מאת עו"ד פלילי אריאל עטרי

עבירת  התקיפה מוסדרת בסעיף 378 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, בלשון זו :

378. המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.

379. התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים.

על מנת לבסס הרשעת אדם בעבירה פלילית נדרשת התביעה להוכיח שהתמלאו בו יסוד נפשי – מחשבה או רצון ברמה מסויימת שמשתנה מעבירה לעבירה ויסוד עובדתי שבו כלולות העובדות שאותן על התביעה להוכיח.

בבואנו לבחון את יסודות עבירת התקיפה

על פי פסיקת בתי המשפט נהוג לומר כי עבירה זו מורכבת ממספר יסודות:

יסוד עובדתי בו נדרשת התביעה להוכיח כי הנאשם הכה את אותו אדם, נגע, דחף או הפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, וללא הסכמתו או לאחר שהשיג את הסכמתו באמצעי תרמית.

יסוד נפשי: בו נדרשת התביעה להוכיח כי היתה לנאשם מודעות כלפי טיב המעשה וכלפי התקיימות הנסיבות הנזכרות בהגדרת העבירה, על מנת לבסס הרשעה בעבירה של תקיפה.

על התביעה להוכיח את התמלאות שני היסודות ברמה שמעבר לכל ספק סביר. כך, לשם המחשה באו הדברים לביטוי בעניין מדינת ישראל נ' רונן  בו זיכה בית המשפט המחוזי בתל אביב נאשם שהואשם בתקיפה ודחיפה של בת זוגו במהלך ויכוח שפרץ ביניהם. בית המשפט קבע כי בהוכחת עבירה של תקיפה  על התביעה להוכיח כי הנאשם היה מודע לטיבה של התנהגותו ולעובדה כי מדובר במעשה הנעשה "שלא כדין". בית המשפט ציין כי התביעה לא שכנעה  כי, גם אם דחף הנאשם את המתלוננת במהלך הויכוח ביניהם על שטיפת הכלים – הוא היה מודע לכך כי מדובר בתקיפה של המתלוננת, המבוצעת על-ידו שלא כדין. הדעת נותנת, כי במהלך ויכוחים או מריבות בין בני זוג, לעיתים תוך סערת רגשות, עשוי להיווצר מגע פיזי בין הצדדים, מבלי שהייתה כוונה או מודעות לעובדה כי מדובר בתקיפה. בשל כך זוכה הנאשם מהאישום בתקיפה.

ליצירת קשר, אנא מלאו את הטופס הבא, ונדאג לחזור אליכם: