עבירת השוחד

מאת עו"ד פלילי אריאל עטרי

עבירת השוחד מוסדרת בסעיף 290 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, בזו הלשון:

290. (א)  עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו –מאסר עשר שנים או קנס שהוא אחד מאלה, הגבוה מביניהם:

(1)   פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4);

(2)   פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה.

           (ב)  בסעיף זה, "עובד הציבור" – לרבות עובד של תאגיד המספק שירות לציבור.

על מנת לבסס הרשעת אדם בעבירה פלילית נדרשת התביעה להוכיח שהתמלאו בו יסוד נפשי – מחשבה או רצון ברמה מסויימת שמשתנה מעבירה לעבירה ויסוד עובדתי שבו כלולות העובדות שאותן על התביעה להוכיח.

בבואנו לבחון את יסודות עבירת השוחד:

על פי פסיקת בתי המשפט נהוג לומר כי עבירה זו מורכבת ממספר יסודות:

v      יסוד עובדתי: בו נדרשת התביעה להוכיח כי הנאשם- הינו עובד ציבור, אשר קיבל שוחד בפועל ואין נפקא מינה אם לקח זאת מיוזמתו או מידיו של אחר, ואם הנהנה מהשוחד הוא הנאשם או אדם אחר. במספר תיקים בהם הופיע עו"ד פלילי אריאל עטרי קבעו בתי המשפט כי משמעות המושג "שוחד" בענייננו מבטא בעת ובעונה אחת את טובת ההנאה וגם את אופייה המושחת של הנתינה ו/או הלקיחה.

v      יסוד נפשי: בו נדרשת התביעה להוכיח כי הייתה לנאשם מודעות כלפי טיב המעשה וכלפי אותן הנסיבות.

על התביעה להוכיח את התמלאות שני היסודות ברמה שמעבר לכל ספק סביר. כך, לשם המחשה באו הדברים לביטוי בפסק דין ת"פ 2825-06 מדינת ישראל נ' פרופ' ארם (קורט) סמולינסקי, באותו מקרה הואשם סמולינסקי אשר הינו מנתח לב ומנהל מחלקה בבית חולים ממשלתי, כי קיבל שוחד, ע"י כך שהסכים לקבל ממנותחים כסף שלא כדין, בין כתשלום עבור ניתוח ובין כתרומה לביה"ח, שאותה התנה קודם לביצוע הניתוח. בית המשפט פסק כי העדויות שהובאו מטעם התביעה לא היו משכנעות כנדרש בכדי לבסס מסקנה, שסמולינסקי התנה את ביצוע הניתוח בקבל כס, שישולם לו באופן אישי או כתרומה לביה"ח ועל כן, זיכה אותו בית המשפט מחמת הספק.

מקרה נוסף הדן בסוגיה זו הינו פסק דין ת"פ 6720/00 מדינת ישראל נ' שמעון שרביט, בו הואשם שרביט בעבירה של הפרת אמונים ובלקיחת שוחד. הנאשם שירת כסגן מפקד היחידה הארצית לחקירת פשעים בדרגת סגן ניצב ומאוקטובר 96' כמפקד משטרת נתב"ג. בעת שירותו ביחידה הארצית לחקירת פשעים, נחקרה "פרשת נמרודי" נמרודי הציע לנאשם 150 עד 300 אלף דולר תמורת תצהיר הנאשם. באחד הימים הודיע הנאשם כי הוא מוכן למסור את התצהיר כנגד קבלת התשלום האמור, כאשר מחצית מהסכום יינתן לו במועד מסירת התצהיר והמחצית השנייה במועד מאוחר יותר. אך באותו היום הודיע הנאשם כי הוא חוזר בו מהסכמתו. הנאשם לא דיווח לממונים עליו על השיחות שניהל עם נמרודי. בית המשפט פסק כי הנאשם לא ביקש ולא התנה את חתימתו על תצהיר תמורת סכום זה והוא אינו דן בתשלומים. מסקנה זו משמיטה את הקרקע עליה עומד הרכיב העובדתי שהינו "מבקש או מתנה" ולפיכך לא מתמלאים כל יסודות העבירה של שוחד, על כן זיכה בית המשפט את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו.

ליצירת קשר, אנא מלאו את הטופס הבא, ונדאג לחזור אליכם: