עבירת קבלת דבר במרמה

מאת עו"ד פלילי אריאל עטרי

 

עבירת קבלת דבר במרמה  מוסדרת בסעיף 415 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, בלשון זו:

415המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים.

על מנת לבסס הרשעת אדם בעבירה פלילית נדרשת התביעה להוכיח שהתמלאו בו יסוד נפשי – מחשבה או רצון ברמה מסויימת שמשתנה מעבירה לעבירה ויסוד עובדתי שבו כלולות העובדות שאותן על התביעה להוכיח.

בבואנו לבחון את יסודות עבירת קבלת דבר במרמה נהוג לומר

על פי פסיקת בתי המשפט כי עבירה זו מורכבת ממספר יסודות:

 

v     יסוד עובדתי: בו נדרשת התביעה להוכיח התקיימותם של שני תנאים: הראשון, כי הנאשם הציג טענה כוזבת, לרבות בדרך של מחדל, דהיינו, ע"י העלמת עובדה שבנסיבות המקרה, היה צריך להציגה. התנאי השני הוא כי הנאשם קיבל "דבר" מכוח אותה טענה. בתי משפט קבעו כי תנאי זה כולל קבלת דבר וקשר סיבתי בין המרמה לבין הקבלה.

v     יסוד נפשי: בו נדרשת התביעה להוכיח כי היתה לנאשם מודעות למעשה המרמה ולקיומן של נסיבות מחמירות, במידה וישנן כאלה וכמו כן, כוונה להגשים את התוצאה של קבלת דבר, לפחות ברמת הכוונה הפלילית של פזיזות.

על התביעה להוכיח את התמלאות שני היסודות ברמה שמעבר לכל ספק סביר ואת הקשר הסיבתי בין המרמה לקבלת הדבר. כך, לשם המחשה באו הדברים לביטוי בענין  מדינת ישראל נ' קרישפון בו הואשם רופא בעבירות של זיוף וקבלת דבר במרמה. הרופא הואשם בזיוף  מרשמים רפואיים, וקבלת תרופות במרמה. הרופא  רשם את המרשמים על שם מטופלים שונים שלא נזקקו למרשם אותו רשם להם הרופא. הרופא  פדה את המרשמים בבתי מרקחת בעצמו,  קיבל תמורתם תרופות  במרמה ואת התרופות שקיבל מסר למטופל אחר שלו – תייר. הרופא היה סבור כי אם היה רושם את המרשם לתייר הרוקחים היו נמנעים מלספק לו את התרופות להן היה זקוק.

בית המשפט זיכה את הרופא מכל אשמה וקבע כי גם אם הרופא היה רושם את המרשמים את המרשמים ע"ש התייר בו טיפל,  התייר לא היה נתקל בכל קושי לקבל את התרופות- ומשכך לא הוכח הקשר הסיבתי בין המרמה לבין קבלת הדבר לפיכך זיכה המשפט את הנאשם מעבירה של קבלת דבר במרמה.

ליצירת קשר, אנא מלאו את הטופס הבא, ונדאג לחזור אליכם: