עבירת מעשה מגונה

מאת עו"ד פלילי אריאל עטרי

עבירת מעשה מגונה מוסדרת בסעיף 348 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, בזו הלשון:

348. (א)  העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(2) עד (5), בשינויים המחוייבים, דינו – מאסר שבע שנים.

           (ב)  העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345(ב)(1) עד (5), בשינויים המחוייבים, דינו – מאסר עשר שנים.

           (ג)   העושה מעשה מגונה באדם בלא הסכמתו, אך שלא בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג1), דינו – מאסר שלוש שנים.

           (ג1) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) תוך שימוש בכוח או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, כלפי האדם או כלפי זולתו, דינו של עובר העבירה – מאסר שבע שנים.

           (ד)  (1)   העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים תוך  ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר ארבע שנים.

(2)   לענין סעיף קטן זה יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, שעשה מעשה מגוהנ באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מלאו לאדם שש עשרה שנים, והמעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.

           (ד1)        מטפל נפשי העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות בסעיף 347א(ב), דינו – מאסר שלוש שנים.

           (ה) העושה מעשה מגונה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו – מאסר שנתיים.

           (ו)   בסימן זה, "מעשה מגונה" – מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.

על מנת לבסס הרשעת אדם בעבירה פלילית נדרשת התביעה להוכיח שהתמלאו בו יסוד נפשי – מחשבה או רצון ברמה מסויימת שמשתנה מעבירה לעבירה ויסוד עובדתי שבו כלולות העובדות שאותן על התביעה להוכיח.

בבואנו לבחון את יסודות עבירת מעשה מגונה

על פי פסיקת בתי המשפט נהוג לומר כי עבירה זו מורכבת ממספר יסודות:

v     יסוד עובדתי: בו נדרשת התביעה להוכיח כי הנאשם עשה מעשה מגונה, המהווה בעיני האדם הסביר מעשה מגונה, ובלבד שהמעשה נעשה למטרה של גירוי, סיפוק או ביזוי מיני.

v     יסוד נפשי: בו נדרשת התביעה להוכיח כי לנאשם הייתה כוונה להשיג את אחת משלוש המטרות הנזכרות בהגדרת העבירה, דהיינו גירוי, סיפוק או ביזוי מיני

על התביעה להוכיח את התמלאות שני היסודות ברמה שמעבר לכל ספק סביר. כך באו הדברים לביטוי בעניין מדינת ישראל נ' יהושוע קוק. באותו מקרה, לפי הנטען בכתב האישום  הואשם  נאשם בביצוע מספר עבירות של מעשים מגונים בעובדת,  גרפיקאית במשרדו. בית המשפט זכה את הנאשם מן האישום בו הואשם כי ליטף, חיבק, ונגע בכתפים של המתלוננת. בית המשפט קבע כי  ישנה אפשרות  שהנאשם ליטף את שערה של המתלוננת, נגע בכתפה, או שנוצרה התחככות עם גופה וזאת במהלך העבודה, מתוך חיבה ויחס "אבהי" או תוך כדי התעניינותו בעבודתה, ולא מתוך מטרה או מחשבה מינית, אלא כרכיב נלווה בתקשורת האנושית עימה, במהלך העבודה. משום כך, קבע בית המשפט כי לא ניתן לקבוע, שאלה מעשים שנעשו בהכרח לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים וזיכה אותו מעבירה של מעשים מגונים בקשר למעשים אלה.

ליצירת קשר, אנא מלאו את הטופס הבא, ונדאג לחזור אליכם: