עבירת יצוא, יבוא, סחר, הספקה של סם מסוכן

מאת עו"ד פלילי אריאל עטרי

עבירת יצוא, יבוא, סחר והספקה של סם מסוכן מוסדרת בסעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"א- 1973, בזו הלשון:

13לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל.

על מנת לבסס הרשעת אדם בעבירה פלילית נדרשת התביעה להוכיח שהתמלאו בו יסוד נפשי – מחשבה או רצון ברמה מסויימת שמשתנה מעבירה לעבירה ויסוד עובדתי שבו כלולות העובדות שאותן על התביעה להוכיח.

בבואנו לבחון את יסודות עבירת יצוא, יבוא, סחר, הספקה של סם מסוכן:

על פי פסיקת בתי המשפט נהוג לומר כי עבירה זו מורכבת ממספר יסודות:

יסוד עובדתי: בו נדרשת התביעה להוכיח כי הנאשם ייבא סם מסוכן, דהיינו, הכניס לשטחה הריבוני של המדינה את הסם המסוכן או שהנאשם ייצא סם מסוכן, קרי, הוציא את הסם מחוץ לשטחה הריבוני של המדינה או שהנאשם סחר בסם, דהיינו, קנה או מכר את הסם. על פי הפסיקה סבור עו"ד פלילי אריאל עטרי כי אין לראות בהסכם קנייה או מכירה של הסם, סחר בסמים.

יסוד נפשי: בו נדרשת התביעה להוכיח כי הנאשם ידע שמדובר בסם מסוכן והוא בכל זאת ייבא או ייצא או מקבל על ייבוא או יצוא של הסם.

על התביעה להוכיח את התמלאות שני היסודות ברמה שמעבר לכל ספק סביר. כך, לשם המחשה באו הדברים לביטוי בפסק דין ע"פ 702/77 דוד אזולאי נ' מדינת ישראל, באותו מקרה הורשע המערער בבית המשפט המחוזי בעבירת סחר בסם מסוכן והחזקתו, וניסיון למנוסה ממשמורת חוקית. באוגוסט 77' הלכו שני שוטרים, לבקר חבר במוסררה, תוך כדי הליכה הבחינו במערער שהיה עמו כלב זאב ולפתע ראו אלמוני ניגש אליו ומוסר לו דבר-מה. המערער נראה עושה תנועות כאילו סופר כסף ולאחר מכן התכופף לתוך השיחים שהיו בקרבתו והציא משם דבר מה ומסר אותו לאלמוני. לאחר מכן קרה אותו מקרה עם אדם אחר שהגיע למערער והצערער ביצע בדיוק את אותן פעולות. בית המשפט העליון פסק כי אמנם השוטרים לא ראו שטרות של כסף , אך ראו פעמיים כי המערער מקבל דבר מה מאדם, עושה תנועות של ספירת כסף, מוציא דבר מה מהשיחים ומוסר לאותו אדם ובאותו מקום נמצא חשיש. למערער יש הרשעות קודמות בהחזקת סמים ועל כן דחה בית המשפט העליון את ערעורו של הנאשם.

מקרה נוסף הדן בסוגיה זו הינו פסק דין ע"פ 949/80 דוד שוהמי נ' מדינת ישראל, בו הורשעו המערערים על פי הודאתם בבית המשפט המחוזי בהחזקת סמים מסוכניםבקשירת קשר ובייצוא בפועל של הסמים. במרץ 80' הגיעה לנמל התעופה מזוודה בה גילו לאחר מכן 40 סוליות חשיש, אשר משקלן 12.5 ק"ג. המערערים שהיו השליחים הודו באשמתם ונידונו ל- 3.5 שנות מאסר. בית המשפט העליון פסק כי לא ראה מקום להתערב במידת העונש אותו גזר בית משפט קמא, בין היתר משום שהמערערים לא הביאו בדבריהם ובראיותיהם גרסה חלופית כלשהי בכל הנוגע לעבירה הנ"ל ולפיכך דחה בית המשפט העליון את הערעור של המערערים.

ליצירת קשר, אנא מלאו את הטופס הבא, ונדאג לחזור אליכם: