עבירת הריגה

מאת עו"ד פלילי אריאל עטרי

עבירת הריגה מוסדרת בסעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, כך:

298. הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה, ודינו – מאסר עשרים שנים.

על מנת לבסס הרשעת אדם בעבירה פלילית נדרשת התביעה להוכיח שהתמלאו בו יסוד נפשי – מחשבה או רצון ברמה מסויימת שמשתנה מעבירה לעבירה ויסוד עובדתי שבו כלולות העובדות שאותן על התביעה להוכיח.

בבואנו לבחון את יסודות עבירת ההריגה,

על פי פסיקת בתי המשפט נהוג לומר כי עבירה זו מורכבת ממספר יסודות:

v  יסוד עובדתי: בו נדרשת התביעה להוכיח כי הנאשם גרם למותו של אדם במעשה או במחדל אסורים. במספר תיקים בהם הופיע עו"ד אריאל עטרי קבעו בתי המשפט כי מחדל אסור הינו הימנעות מעשיית מעשה, העולה כדי רשלנות בן שיש עמו כוונה לגרום מוות או חבלת גוף ובין שאין עמו כוונה כזו.

v יסוד נפשי: בו נדרשת התביעה להוכיח כי לנאשם הייתה מודעות לאפשרות של גרימת התוצאה הקטלנית ואין די בצפיית האפשרות של גרימת חבלה גופנית של ממש.

על התביעה להוכיח את התמלאות שני היסודות ברמה שמעבר לכל ספק סביר. כך, לשם המחשה באו הדברים לביטוי בעניין  ת"פ 305/97 מדינת ישראל נ' פלוני, קטין. בו נאשם קטין שנהג ברכב – ללא רישיון, לבקשת מעסיקו, כאשר בנהלך הנסיעה  פגע בהולך רגל וגרם למותו. הנער נאשם בהריגה. בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את טענת עורך הדין אריאל עטרי  כי לא התמלא היסוד הנפשי הנדרש להרשעה בהריגה. בית המשפט קבע כי למרות ההתרשלות החמורה במעשיו של הנאשם – על מנת להרשיע בהריגה נדרשת התביעה להוכיח כי הנאשם צפה את התרחשות התאונה הקטלנית. בית המשפט קבע כי נדרשת ידיעה קונקרטית של הנאשם בנסיבות הספציפיות של המעשה,  שעלולה להתרחש תאונה קטלנית. בנסיבות המקרה, כאשר מדובר בנהג קטין, חסר ידע וניסיון בנהיגה, שתכנן לנסוע בהילוך ראשון,  מטרים בודדים בסמטה  ללא אנשים, קבע בית המשפט כי לא ניתן לטעון כי עצם הסטייה מההתנהגות הסבירה יוצרת חזקה לפיה הנאשם צפה את התוצאה הקטלנית. בסופו של יום זיכה בית המשפט את הנער מעבירת ההריגה, והרשיעו הגרימת מוות ברשלנות בלבד ונמנע מהטלת עונש מאסר, בפועל.