עבירת החזקת סם מסוכן

מאת עו"ד פלילי אריאל עטרי

עבירת החזקת סם מסוכן מוסדרת בסעיף 7-8 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"א- 1973, בזו הלשון:

7.    (א)  לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל.

           (ב)  האמור בסעיף זה בדבר איסור החזקה אינו חל על סם מסוכן הנמצא במעבר שהותר לפי פקודה זו.

           (ג)   העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

           (ד)  על אף הוראות סעיף קטן (ג) סיפה, מי, שלצריכתו העצמית, מחזיק בסם או משתמש בו בתוך כותלי בית ספר או בחצריו והוא אינו לומד באותו בית ספר, דינו – מאסר חמש שנים; הוראה זו לא תחול על מי שטרם מלאו לו שש עשרה שנים.

8.       לענין אישום בשל אחזקת סם מסוכן, אין נפקא מינה אם הסם המסוכן נמצא ברשותו של הנאשם, או ברשות המחזיק אותו מטעמו של הנאשם, או אם הסם של הנאשם נמצא ברשותו של אדם אחר ללא ידיעתו של אותו אחר, או אם הסם נמצא במקום שאינו ברשותו או שאינו נתון לפיקוחו או להשגחתו של שום אדם.

על מנת לבסס הרשעת אדם בעבירה פלילית נדרשת התביעה להוכיח שהתמלאו בו יסוד נפשי – מחשבה או רצון ברמה מסויימת שמשתנה מעבירה לעבירה ויסוד עובדתי שבו כלולות העובדות שאותן על התביעה להוכיח.

בבואנו לבחון את יסודות עבירת החזקת סם מסוכן,

על פי פסיקת בתי המשפט נהוג לומר כי עבירה זו מורכבת ממספר יסודות:

v     יסוד עובדתי: בו נדרשת התביעה להוכיח כי הנאשם החזיק סם מסוכן אשר הינו אחד מהחומרים המנויים בסעיף 1 לפקודת הסמים המסוכנים, בתוספת הראשונה לרבות כל מלח שלו, וכן כל תכשיר, תרכובת, תערובת או תמיסה של חומר ומלחיהם. לעניין ההחזקה- על התביעה להוכיח כי לנאשם הייתה שליטה בלעדית בסם או באמצעותו של אדם אחר. במספר תיקים בהם הופיע עו"ד פלילי אריאל עטרי קבעו בתי המשפט כי אין מניעה שמספר אנשים יחזיקו את הסם במשותף, כאשר לכל אחד מהם שליטה בסם או כאשר הוכח כי הם עובדים בשיתוף פעולה, באופן שמאפשר לראות בכולם כמחזיקים. ישנם עוד שני סוגים של החזקות: החזקה "קונסטרוקטיבית"- בה נדרשת התביעה להוכיח כי הנאשם היה שותף להחזקה עם אדם אחר, למרות שאין לו שליטה אישית על הסם, אך רואים בו כמחזיק. והחזקה "נגזרת"- הלקוחה מדיני השותפות, לפיה מטילים על השותף אחריות להחזקת הסם ע"י אדם אחר שהוא המחזיק העיקרי באותו הסם. יודגש, כי גם בהחזקה זו אין לחשוד שליטה אישית על הסם.

v     יסוד נפשי: בו נדרשת התביעה להוכיח כי הנאשם ידע שהוא מחזיק בסם המסוכן או להוכיח כי ידע שהסם המסוכן מוחזק אצל אדם/שותף אחר. יצוין כי דין עצימת עיניים של הנאשם הינו כדין ידיעה ממשית.

על התביעה להוכיח את התמלאות שני היסודות ברמה שמעבר לכל ספק סביר. כך, לשם המחשה באו הדברים לביטוי בפסק הדין מדינת ישראל נ' שמעון בן לולובו הועמדו לדין שני נאשמים בשל החזקת סמים שנתפסו במהלך חיפוש.  הרקע למקרה היה מסיבה שערך  הנאשם שהתגורר בשכונת הקרוונים ביבנה, לרגל חג המימונה. נאשם נוסף בפרשה  הורשע על פי הודאתו בהחזקת הסם והתביעה ביקשה להרשיע גם את הנאשם השני- שמעון בן לולו  בהחזקת הסם. בית המשפט קבע כי למרות שהנאשם החזיק במקום,  התביעה לא הוכיחה כי החזיק בסם, מעבר לספק סביר.  בית המשפט ציין כי אדם אחר הודה והורשע בהחזקת הסם. כן קבע כי קונסטרוקציית ה"החזקה הקונסטרוקטיבית" בסם, עליה ביקשה התביעה לסמוך, אינה יכולה לעמוד, בנסיבות הענין מכיוון  שמוזיקת ה"אסיד" הגבוהה שהושמעה במתחם והניירות שנועדו לשימוש בסם – שנתפסו במהלך החיפוש, אין בהם  כדי להצביע על זיקה כלשהי של הנאשם לסם שנתפס. עוד ציין בית המשפט כי המשטרה לא נטלה טביעות אצבע מעל אריזת הסם שנתפס וכן כי  בעצם נוכחות קהל אנשים במתחם, והעובדה כי לכל הנוכחים באירוע הייתה נגישות למקום תפיסת הסם – יש כדי להעצים את הספק, ולהפוך למעשית, את האפשרות שהסמים אינם שייכים לנאשם. מטעמים אלה, בסופו של יום, זיכה בית המשפט את הנאשם מעבירה של החזקת סם.